הצמיחה וההתפתחות של החיים האורבניים הזמינות המירבית והנגישות למידע הכניסו מתח אינסופי לחיינו. פקקי תנועה, זכויים, חובות, נסיעות דחופות, זמן זה כסף, “הטירוף להצליח” מעסיקים אותנו רוב שעות היום. כשמגיעים הבייתה, במקום לנוח ולהירגע אנו צופים בחדשות או מבלים שעות מול המחשב או בפייסבוק.
לכן, מתח פסיכו-סוציאלי מצטבר יום יום, ובטווח הארוך גורם להפרעות חמורות בפעילות האיברים הפנימיים ולגרום למחלות כרוניות כגון: יתר לחץ דם, כיבים בקיבה, ועכשיו מתברר שהלחץ הפך לגורם חשוב בהתפתחות הסוכרת ולכן ראוי לתשומת לב מיוחדת.
על פי הפילוסופיה של הרפואה המזרחית, התפתחות סוכרת נגרמת על ידי חוסר שלווה פנימית וקושי עם מימוש עצמי. דיי ברור שהמהות הבעיה הוא אותו מתח. על פי אותה תיאוריה, התפתחות של סוכרת אצל ילדים עלולה לפרוץ מקשר משפחתי לקויי וקושי בהבנת ההורים לצרכי הילד, שהוא הלחץ הגדול בשלבי ההתפתחות.
ניתן לחלק את המנגנונים המקשרים את הלחץ לסוכרת לשתי קטגוריות: עקיפות וישירות.
הגברת יצור אדרנלין תגרום ליצור קורטיזול, עודף סוכר בכלי הדם, במצב כזה ההורמונים שאמורים להפחית את ייצור הסוכר לא מצליחים במשימה. והיכולת של רקמת השריר לקבל ולעבד את הסוכר כדי להפוך אותו לאנרגיה נפגעת, והסוכר נשאר בכלי הדם. העובדה היא כי האורגניזם מגיב ללחץ כלשהו כסכנת חיים ומנסה לייצר אנרגיה כדי להגן או להיאבק או אולי לברוח. עם זאת, מתח לפני בחינות, בפקקים או בבית חולים, שמירה על מקום העבודה או מועדים להגשת דוחות, אינו דורש כוח פיזי או סיבולת רבה, ולכן גלוקוז שנכנס לזרם הדם אינו מעובד לאנרגיה ונשאר בדם.
הלבלב מעלה את ייצור האינסולין ובשלב מסויים בסטרס מתמשך הוא עלול להגיע למצב של הלם. זה יוביל לירידה ברגישות לאינסולין ועמידות לאינסולין ואפילו פגיעה ביכולתו לייצר אינסולין.
ההשפעה הפתולוגית הישירה של לחץ מתמשך על מערכת החיסון גורם לפגיעה בתיפקוד חיסוני והגברת גורמים מחוללי דלקת.
השפעה עקיפה של המתח טמונה ביחסי הגומלין פחות ברורים כגון:
במהלך הלחץ, ישנם 2 קצוות: יש יותר מדי או מעט מדי, לעיתים אין תיאבון כלל, וכשאוכלים בגלל דרישת הגוף, המזון יהיה חסר תועלת, כמו: פחמימות, צ ‘יפס, מתוק, חטיפים, ומזונות המאפשרים שחרור מהיר וחזק של גלוקוז לתוך הדם, שבאופן זמני נותן תחושת הקלה. אך מכיל עודף סוכר ושומנים מזיקים הנכנסים למחזור הדם ומגבירים את רמות הכולסטרול והסוכר.
מצד שני, אובדן תיאבון וסירוב לאכול מוביל להחמרה ולמצבי דיכאון, היחלשות מערכת החיסון ותשישות הגוף, תפקוד לקוי בחילוף החומרים, לאחר מכן למרות מיעוט מזון תגיע השמנה, סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
עישון מוגבר או שתיית אלכוהול. רוב משקאות אלכוהוליים מעלים את רמת הסוכר בדם. בדרך כלל בירה, יין, שרי ליקרים יש השפעה כזו. האלכוהול מפריע לפעילות הכבד ונוצר חוסר איזון בייצור גליקוגן וגלוקוז, מצב שעלול להוביל להיפוגליקמיה ( ירידה חדה של סוכר בדם).
דרישות מוגזמות יובילו לעייפות יתר, לייאוש או לדיכאון. זה נורמלי לומר “לא” למה שאתה באמת לא רוצה או צריך לעשות ותן לעצמך את האפשרות לבצע משימות בקצב שלך.
שתף את החוויות שלך עם אלה שאתה בוטח, בן משפחה, חבר או פסיכולוג. בשיחה, אתה יכול לא רק לקבל תמיכה, אלא גם למצוא פתרון.
ספורט יעזור “להקטין את הלחץ” ולהפחית את עודף החומרים הנאגרים בדם, עדיף לעשות הליכה, ריצה ולהוסיף מעט תרגילי כוח, עם מוסיקה מתאימה. ובאותו השלב ניתן להטעין גם את הנפש ולהגיע לרגיעה. גם יוגה או טאי צ’י ירגיעו את המוח והגוף. אתה תרגיש טוב יותר. בנוסף, פעילות גופנית תורמת תפנה את עודף הסוכר מכלי הדם לתאי השריר.
תרגולי הרפיה לשרירים, נשימה עמוקה, מדיטציה. אם אין זמן מדיטציה, אפשר פשוט לנשום באופן מודע ולאט 5 דקות, ניתן לבצע נשימות בבית, במכונית או ברחוב . ניתן למצוא אפליקציות המסייעות לבצע תרגילי הרפיה ונשימות
רשימת יישומים:
BREATHR2RELAX, PRANA BREATH, BREATHE, BREATHE EASY
קפאין מעלה את הדופק ומגביר מטבוליזים ונותן אנרגיה. אך עם מינון מוגזם עלול לגרום לתחושה של חרדה, להגדיל את הרגישות ואף להוביל לדיכאון. קפאין נמצא: קפה, שוקולד, תה, משקאות אנרגיה, קולה.
השינה חשובה במיוחד במצב של סוכר גבוה או לאנשים מקבוצת הסיכון. שינה לא מספקת, תגרום לחוסר איזון הורמונלי כרוני ולאחר מכן להפרת האיזון של רמת הסוכר בדם. נסה חצי שעה לפני השינה לכבות את הטלוויזיה, לסגור רשתות חברתיות, חדשות, ותן לגוף ולמוח להתכונן לשינה. זה יעזור להירדם ביתר קלות ויאפשר שינה עמוקה ואיכותית יותר.
לכולנו מצבי סטרס מניעים להשגת מטרות, אבל מתח קבוע גורם נזק בלתי הפיך לגוף. לכן מומלץ לכולנו ובמיוחד עם סוכרת מסוג 2, לטפל במערכת העצבים ולא לאפשר מתח ברמה גבוהה לאורך זמן. בואו נתחיל במשימה הפשוטה הזו עם אהבה עצמית שמחה וחיוך.
