בגופינו יש מגוון רחב של פטריות החיות, ניזנות ומשתתפות בתהליכים שונים, בעיקר במערכת העיכול. הקנדידה, היא אחת הפטריות השוכנת בכמויות קטנות בריקמה הרירית של הפה, בנרתיק, במערכת העיכול ובדרכי השתן. היא מיקרואורגניזם ערמומי המתגורר ומתפתח בגופינו במשך שנים אך עם עיכוב והגבלה ע”י מערכת החיסון, אינזימים וחיידקי מעיים טובים. אך ישנן לעיתים סיבות מסויימות המאפשרות התרבות מוגברת שעלולה לגרום למגוון רחב של מחלות.
ישנה חשיבות עליונה לזהות חוסר איזון בהתרבות הפטרייה בשלב מוקדם, ואזי ניתן יהיה למנוע את החרפת הסימפטומים והמחלות הנלוות ולהימנע מטיפול אגרסיבי. להלן נפרט את הסימפטומים ואת הטיפול בארבעת הסוגים הנפוצים יותר בזיהום העיקבות קנדידה.
דלקות בדרכי שתן
מעבר לזיהום חיידקי בשלפוחית, הקנדידה היא גורם נוסף ושכיח לדלקת במערכת השתן. בדרך כלל קנדידה מתיישבת בחלק התחתון של מערכת השתן, אך עלולה לטפס אל הכליות.
- תכיפות במתן שתן;
- אי נוחות, כאב או תחושת צריבה במתן שתן;
- כאב בבטן תחתונה או באגן;
- צמרמורת;
- דם בשתן.
זיהום גניטלי
יותר מ – 90% מזיהומים בנרתיק נגרמים על ידי קנדידה אלביקניס. נוכחות החיידק לקטובצילוס ברירית, מאזן את כמות הקנדידה באזור איברי המין. זיהום יתרחש כאשר האיזון מופר. זיהום נרתיקי עלול להתפשט באמצעות מגע מיני אך כנראה ויכול להתרחש גם ללא מגע מיני בשל חוסר איזון חיידקי ושינויים ברמת החומציות.
- שריפה במהלך יחסי מין או מתן שתן;
- גירוד או כאב בתוך הנרתיק או סביבו;
- אדמומיות, גירוי או נפיחות סביב הנרתיק;
- הפרשה מימית או לבנה;
- פריחה סביב הנרתיק;
- פריחה על הפין.
קיכלי פה
למרות העובדה כי קנדידה אלביקנס שוהה ברירית הפה באופן קבוע, בכמויות גדולות היא תגרום לזיהום חלל הפה והגרון ואף עלולה להתיישב על השקדים. קנדידה עלולה לגרום למחלות כגון דלקת שקדים, דלקת הלוע, ומחלות נוספות.
- כתמים לבנים בפה, בלשון ובגרון;
- תחושת שריפה וכאב בחלל הפה;
- אדמומיות בפה או בזוויות השפתיים;
- כאב בעת בליעה;
- אובדן חוש הטעם;
- תחושת חיספוס ויובש בחלל הפה.
זיהום על העור
התסמין השכיח ביותרבעיקבות קנדידה הוא פריחה אדומה על העור וגירוד. בהחמרה, יגרם נזק שלפוחית . על העור זה יתבטא באיזורים יבשיםעם גירוי בילתי פוסק.
גורמים התורמים להתרבות הקנדידה
תזונה. מזון לא מאוזן עם תכולה גבוהה של סוכר, שמרים (מוצרי מאפה), מוצרים מותססים, בירה, יין ואלכוהול בכלל, מוצרים כבושים ומתועשים, כמו רטבים ומיונז.
אנטיביוטיקה.טיפול באנטיביוטיקה פוגע באיזון ובכמות החיידקים הטובים והחיידקים החזקים בסביבה כזו, חיידקים חזקים יותר (קנדידה, הליקובקטר) התפשט במהירות.
מתח.מתח וחרדה גורמים להפרשה מוגברת של קורטיזון וסוכר, דבר המאפשר לכמה חיידקים ופטריות להתרבות.
חוסר פעילות גופנית מוביל לתהליכים מטבוליים איטיים יותר ומוביל לעלייה או ירידה במשקל ובעיות רבות אחרות.
גלולות למניעת הריון. אסטרוגן מגביראת התרבות הפטרייה.
סוכרת.
מערכת חיסון חלשה.
אילו מאכלים מומלצים להגנה מהתפתחות הקנדידה ?
שינוי תזונתי, הוא אחד המרכיבים החשובים במאבק בקנדידה, עם תרופות וללא שינוי תזונתי, הקנדידה תתרבה שוב.
שמן קוקוס: מכיל חומצה קפרילית, המפחיתה את צמיחת הפטרייה.
שמן זית: נוגדי החמצון בשמן זית מסייעים לגוף להיפטר מקנדידה.
שום: מכיל אליצין, תרכובת המכילה גופרית עם תכונות אנטי פטרתיות.
קינמון: מכיל חומרים פעילים, אנטי פטרתיים ואנטי דלקתיים.
חומץ תפוחים: זה החומץ היחיד המומלץ לשימוש במהלך הטיפול.
לימון: אנטי פטרייתי ומנקה את הכבד.
זנגביל: אנטי דלקתי ואנטי פטרייתי ובנוסף תומך בכבד שלך.
ירקות מצליבים: ברוקולי, צנוניות, נבטים, כרוב, וכו’. הם מכילים גופרית וחנקן התומכים בחיסול הקנדידה.
סלמון פראי: הודות לחומצת השומן אומגה – 3, השומרת על איזון חומצות השומן, המאבק נגד זיהומים פטרייתיים קל יותר.