
סוג צמחים ממשפחת הסוככיים, שקני השורש שלו משמשים ברפואה הסינית לזרימת דם ולכאב, ובמסורת הצפון אמריקאית לנשימה ולשיעול.
מהו הצמח
ליגוסטיקום (Ligusticum) הוא סוג של צמחים רב שנתיים ממשפחת הסוככיים (Apiaceae), משפחת הגזר והכרפס. שני המינים המוכרים ביותר ברפואת הצמחים הם:
- Ligusticum chuanxiong (צ'ואן שיונג): צמח שמקורו במחוז סצ'ואן בסין, ומופיע בפרמקופיאה הסינית ובפרמקופיאה האמריקאית.
- Ligusticum porteri (אושה): צמח הגדל באזורים גבוהים בדרום מערב ארה"ב ובהרי הרוקי.
חלקי הצמח בשימוש
בשני המינים בשימוש קנה השורש או השורש. בצ'ואן שיונג זוהו יותר ממאה חומרים, ובהם ליגוסטיליד, טטרה מתיל פיראזין וחומצה פרולית.
שימוש מסורתי
ברפואה הסינית המסורתית צ'ואן שיונג נחשב צמח "חם וחריף", שמקדם זרימת דם ותנועת צ'י, מפזר "רוח קור" ומקל על כאב. הוא שימש לחבלות ונפיחות, לאי סדירות במחזור, לשבץ ולתעוקת חזה, לבד או בפורמולות קלאסיות. האושה שימשה שבטים ילידיים ואוכלוסיות היספניות בצפון אמריקה בתחילת זיהומים בדרכי הנשימה, כמכייח וכמשכך שיעול, ולכן היא מכונה גם "שורש השיעול של קולורדו". היא שימשה גם כצמח מר לעיכול ולתיאבון.
מה אומר המחקר
לגבי צ'ואן שיונג, רוב הראיות מגיעות ממחקרי מעבדה ובעלי חיים, שהצביעו על פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון ועל השפעה על כלי הדם. קיימים מחקרים קליניים על תכשירים סיניים משולבים במחלות לב ומוח, אך רובם פורסמו בסינית, משולבים בטיפולים אחרים, ונדרשים ניסויים גדולים ורב מרכזיים. לגבי אושה, אין ניסויים מבוקרים שאישרו את השימושים המסורתיים, ורוב המחקר נעשה למעשה על מין קרוב (L. wallichii).
בטיחות ואינטראקציות
- הפרמקופיאה הסינית אינה מסווגת את צ'ואן שיונג כרעיל, ולא דווחה רעילות משמעותית לאיברים.
- אושה נמנעת באופן מסורתי בהריון משום שהיא עלולה לעורר וסת. הבטיחות לא נקבעה גם בהנקה ובילדים.
- לאושה יש צמחים דומים ורעילים מאוד ממשפחת הסוככיים, ולכן חשוב מקור אמין ומזוהה.
- בשל ההשפעה המסורתית על זרימת הדם, מי שנוטל תרופות לדילול דם צריך להתייעץ עם רופא.