חיידקים חיים בכל מערכות הגוף. אך ישנם חיידקים שלכאורה אינם מזיקים ויש להם תפקיד חשוב במערכות הגוף, אך כשמספרם עולה הם גורמים לנזק ופגיעה ברקמות הגוף ולכן מערכת החיסון מייצרת יותר תאי דם לבנים בניסיון לחסל את אותם החיידקים וניתן לראות התרבות תאי הדם בבדיקה שיגרתית. התרבות התאים יחד עם שאר התסמינים כמו כאב ותופעות נוספות, מצביע על נוכחות של תהליכים דלקתיים במערכת השתן (UTI). (pyelonephritis, urethritis, cystitis). במקרה זה, הרופא ינסה לחפש את הגורם ואת סוג החיידק.
ישנן מספר דרכים בהן מגיעים החיידקים לשלפוחית השתן וישנה חשיבות לזיהוי החיידק כדי להגיע לטיפול נכון.
חיידקים נכנסים למערכת השתן דרך השופכה לעיתים קרובות מדובר ב- E. Coli. אך ישנם עוד מספר חיידקים פחות נפוצים כמו קלבסיאלה (klebsiella pneumoniae) וסטרפטוקוק (Streptococcus) . לרוב בעיה זו נפוצה אצל נשים. הסיבה לחדירת החיידקים לשופכה (צינורית השתן), היא אורך השופכה, המרחק מפי הטבעת, לעיתים חוסר הגייניה, שינויים הורמונליים בתקופת גיל המעבר, קיום יחסי מין עם שינויים תכופים של בן זוג גם עלולים להוות זרז לדלקות בשתן. ישנם מקרים פחות נפוצים שייגרם זיהום במהלך הליכים רפואיים כמו התקנת צנטר (urethroscopy, cystoscopy). תסמינים: גירוד וצריבה באזור איברי המין החיצוניים, כאבים וצריבה בשלפוחית ובצינורית השתן, הפרשות מהנרתיק ועוד.
חיידקים מגיעים לשלפוחית השתן מהכליות דרך כלי הדם ממספר סיבות: סוכרת, היפותרמיה והיחלשות חיסונית, דלקת או אבנים בכליות (אורוליתיאזיסUrolithiasis ). תסמינים: כאב בכליות, חום, בריחת שתן וכאב בעת השתנה (דיסוריה Dysuria).
מוקדי דלקת ממוקמים ליד המערכת האורגניטלית ונכנסים לשתן באמצעות מערכת הלימפה המחברת את האיברים וקשורה למערכת החיסון. הגורם עשוי להיות גם מחלות דלקתיות טפיליות, מחלת פרקים, מורסה וכו ‘.
חיידקים נעים ממקומות מרוחקים מאיזור הדלקת לאורך מחזור הדם ולאברי המין. לרוב זה זיהום מתרחשת אצל תינוקות בחודשים הראשונים של החיים.
כדי לבדוק את גורם הזיהום, מספיק בדיקת שתן שגרתית. אבל כדי לתת את הטיפול הנכון חשוב לקבוע את סוג החיידקים. להלן נציג את הפתוגנים העיקריים המזהמים את דרכי השתן והם הגורמים למחלות דלקתיות במערכת השתן.
חיידק ה – E. Coli הוא אחד הנפוצים הגורמים לדלקת. E. coli (E.coli), חיידק ה- E.coli מתגורר במעי הגס. ומשתתף בתהליך העיכול ע”י הפרשת אינזימי עיכול ומחזק את מערכת החיסון, אבל כניסתו למערכת השתן גורמת למזק ותהליכים דלקתיים. E.coli אחראי ל- 50% מבעיות מערכת השתן.
אנטוקוקוס (Enterococcus) הוא חיידק נוסף הגורם לבעיות בדרכי השתן, אך עלול גם לפגוע במסתמי הלב ולזהם את הדם ולרוב ישנו חשש להידבקות בבתי חולים ובנוסף החיידק עמיד למגוון רחב של אנטיביוטיקה.
לקטובצילוס (Lactobacilli) – נחשבים חיידקים החיים במערכת העיכול ובמעי, בנרתיק ובמערכת השתן. אך כשמספרם גדל תיתכן דלקת.
קלבסיאלה (Klebsiella). עלול לגרום לדלקת ריאות וברונכיטיס, חיידק זה מצוי בשתן של ילדים וקשישים עם היחלשות של מערכת החיסון.
פרוטאוס (Proteus), נמצאים במערכת העיכול, כינסתם לדרכי השתן מאפשרת התרבות המובילה מחלות דלקתיות בכליות ושלפוחית השתן.
קנדידה (Candida) , היא סוג של פטריוה המאכלסת את חלל הפה, דרכי העיכול, דרכי השתן ונרתיק אצל נשים. הפטריה עלולה להוביל לשינויים פתולוגיים במקרה של שיגשוג והתקבעות באיברי הגוף. זיהום דרכי השתן עם קנדידה ניתן לקבוע ע”פ הפרשות חריגות בצבע ומירקם מהנרתיק ומשלפוחית השתן.
Ureaplasma, mycoplasma, trichomonas, chlamydia – זיהומים המועברים במגע מיני שיכולים להישאר סימפטומטיים בגוף במשך זמן רב. במפורש מתחילים להתבטא עם ירידה בחסינות, הריון (בתקופה זו כל התהליכים החריפו), שמירה על אחד הזיהומים הקיימים וכן הלאה. גרד, צריבה וחוסר נוחות מתרחשת.
סטרפטוקוק (Streptococcus) – הוא מיקרואורגניזים פתוגניים המאכלסים את גופנו ואינם גורמים נזק מיוחד. אבל התרבות שלהם פוגעת במערכות ההגנה ומחלישים את מערכת החיסון, במקרים מסויימים עלולים לגרום לנזק חמור. במצב של התרבות החיידקים מייצרים רעלים הגורמים לדלקת.
סטפילוקוקוס (Staphylococcus) מתייחס גם לאופורטוניזם, למעט וזהוב שעמיד למתילצילין. אגב, האחרון מהווה סכנה מסוימת עבור נשים ובמקרים מסוימים מוביל לדלקת שלפוחית השתן והכליות. אבל בשמירה נאותה על היגיינה וחיזוק המערכת החיסונית, הסיכון של הזיהום מצטמצם למינימום.
