
שיזף סיני (ג'וג'ובה) הוא עץ פרי ממשפחת האשחריים, שפירותיו וזרעיו משמשים ברפואה הסינית המסורתית לעיכול, להרגעה ולשינה.
מהו הצמח
שיזף סיני, המוכר בשם ג'וג'ובה או "תמר סיני" (Ziziphus jujuba), הוא עץ או שיח נשיר ממשפחת האשחריים (Rhamnaceae). מקורו ככל הנראה במזרח אסיה, כולל סין, קוריאה ויפן. העץ מגיע לגובה של 5 עד 10 מטרים, לרוב עם ענפים קוצניים, עלים ירוקים מבריקים ופרחים קטנים ירקרקים. הפרי הוא בית גלעין סגלגל באורך 1.5 עד 3 ס"מ, ירוק בתחילה, שמבשיל לחום עד סגול כהה ומתקמט כמו תמר קטן. הוא נאכל טרי, מיובש או מסוכר, ובסין ובווייטנאם משמש בקינוחים ובמשקאות.
חלקי הצמח בשימוש
הפרי, טרי או מיובש, והזרעים. זרעי הזן var. spinosa (שיזף חמוץ, Suan Zao Ren) הם תכשיר נפרד ברפואה הסינית.
שימוש מסורתי
הפרי משמש זמן רב כמזון וכתרופה. ברפואה המסורתית הוא שימש לבעיות בדרכי הנשימה, לבעיות עיכול כמו עצירות, ולמצבים של הלב ודרכי השתן. ברפואה האסלאמית המסורתית הוא תואר כמרכך ומשלשל קל. זרעי השיזף החמוץ מופיעים ביותר מ-30 מרשמים בספר התרופות הסיני, בעיקר לנדודי שינה, לדפיקות לב ולחרדה, ומשמשים כך כ-1,700 שנה.
מה אומר המחקר
- מחקרי מעבדה ובעלי חיים על הפרי הראו פעילות נוגדת חמצון, מרגיעה, מגנה על הכבד ומאזנת סוכר ושומנים בדם. סקירה משנת 2019 לא דיווחה על ניסויים קליניים בבני אדם.
- לגבי הזרעים, רכיבים כמו ג'וג'ובוזידים וספינוזין הראו השפעה מרגיעה ומשרה שינה בעכברים ובחולדות, אך המנגנונים אינם ברורים ונתונים קליניים מבוקרים חסרים.
בסיכום, השימוש מבוסס בעיקר על מסורת ארוכה ועל מחקר טרום קליני.
בטיחות ואינטראקציות
- הפרי נאכל כמזון במדינות רבות. במחקרי רעילות בבעלי חיים, זרעי השיזף החמוץ הראו פרופיל בטיחות גבוה, אך החוקרים מציינים שהנתונים מוגבלים.
- המידע על בטיחות בהריון ובהנקה ועל אינטראקציות עם תרופות מוגבל, ובמיוחד בשילוב עם תרופות הרגעה או שינה מומלץ להתייעץ עם רופא.