
בוקיצה אדמונית היא עץ צפון אמריקאי שקליפתו הפנימית העשירה בריר משמשת באופן מסורתי להרגעת הגרון ומערכת העיכול.
מהו הצמח
בוקיצה אדמונית (Ulmus rubra, נקראת גם Ulmus fulva), המוכרת באנגלית כ Slippery elm, היא עץ ממשפחת הבוקיציים שמוצאו במזרח צפון אמריקה, מצפון דקוטה ומיין ועד צפון פלורידה ומזרח טקסס. העץ מגיע בדרך כלל לגובה של 12 עד 19 מטרים, עליו מחוספסים מלמעלה וקטיפתיים מלמטה, ופריו כנפי. היא ידועה גם בשמות "בוקיצה אדומה" או "בוקיצה אינדיאנית". שמה האנגלי, "הבוקיצה החלקלקה", נובע מהתחושה הרירית של הקליפה הפנימית בלעיסה.
חלקי הצמח בשימוש
בשימוש הקליפה הפנימית בלבד, ולא הקליפה כולה. הקליפה הפנימית עשירה בריר (מוסילג'), שבמגע עם מים יוצר ג'ל המצפה את הרקמות הריריות. היא משמשת כאבקה, כתה, כטבליות מציצה וכמשחות.
שימוש מסורתי
הקליפה הפנימית שימשה את הילידים בצפון אמריקה גם כמזון, וניתן לחלוט ממנה תה. הבוקיצה האדמונית שימשה באופן מסורתי לבעיות עיכול, כאב גרון, שיעול וכיבים בעור, וכן לברונכיטיס ושלשול. פעולתה המסורתית מתוארת כמרככת (דמולסנטית) ומכווצת קלות.
מה אומר המחקר
המחקר על הבוקיצה האדמונית מצומצם מאוד. לפי MSKCC, מחקר פיילוט קטן על פורמולה שכללה בוקיצה אדמונית ורכיבים נוספים הראה שיפור בהרגלי היציאות ובתסמינים אצל אנשים עם תסמונת המעי הרגיז מסוג עצירות, אך לא ניתן לייחס את התוצאה לבוקיצה לבדה. נתונים בבני אדם לגבי שיעול, ברונכיטיס, שלשול ופצעי עור חסרים. מחקרי מעבדה מצביעים על פעילות נוגדת חמצון. מסד הנתונים Natural Medicines מציין כי אין ראיות מדעיות טובות לשימושים אלו.
בטיחות ואינטראקציות
- נטילה דרך הפה נחשבת ככל הנראה בטוחה לרוב האנשים.
- ספיגת תרופות: הריר עלול להפחית את ספיגתן של תרופות הנלקחות דרך הפה. מומלץ ליטול את הבוקיצה לפחות שעה לאחר התרופות.
- שימוש על העור עלול לגרום לתגובה אלרגית או גירוי.
- מטעמי זהירות מומלץ להימנע בהריון ובהנקה, בשל היעדר מידע אמין.